מושגים נוספים בנושא
	מרבים בשמחה
	נח מול אברהם
	הצומות שיהפכו למועדים
	זכור את אשר עשה לך עמלק
	המבול
	השבת
	גלות וגאולה
	מהות התורה
	האש שבוערת לעולם
	בריאת האדם
	מהי אמונה?
	תכלית הבריאה
	הבנה וביטול
	חסידות עכשיו!
	לא מבינים

מספרים, שכאשר הומצאה הרכבת, ישבה חבורת איכרים בכפר אחד וניסתה להבין תפעה משונה זו של עגלה שנוסעת בלי סוסים. לאחר מחשבה מעמיקה החליטו, שבודאי מסתתרת כאן איזו תרמית. נסעו האיכרים למקום שבו עמדה הרכבת והחלו לחפש את הסוסים שמוחבאים באיזשהו מקום. אך אבוי! הם לא גילו אפילו את קצה זנבו של סוס כלשהו. גירדו האיכרים בפדחתם והגיעו למסקנה: סוס גדול אמנם אין כאן, אבל ודאי מסתתר בתוך הרכבת איזה סוס קטן וחזק מאוד, שקשה לגלותו...

משל זה נהגו חסידים להביא כדי להמחיש את נטייתו הטבעית של האדם להסביר דברים על-פי אמות-המידה המקובלות אצלו. גם כשהוא מבין שיש דברים שהמושגים האנושיים אינם חלים עליהם, הוא משאיר עדיין איזה 'סוס קטן' - הוא מנסה בכל-זאת להלביש על הדברים את מושגיו המוגבלים.

תסבוכת השואה

שאלות רבות שקשורות בעולם האמונה הן תוצאת התפיסה המעוותת על מהות האלקות. מאמינים בה'; מאמינים שהוא גדול ונשגב; מאמינים שהוא אין-סופי - ומשאירים עדיין את ה'סוס הקטן', את אמות-המידה האנושיות. מצפים מהקב"ה שינהג לפי ההיגיון האנושי.

דוגמה מובהקת לכך היא ההסתבכות של יהודים מאמינים רבים בשאלת השואה הנוראה. מתחילים לתרץ שזה היה עונש על חטאי העם וכו' וכו'. אך השאלה הפשוטה היא, למה דווקא השואה היא שגורמת את המבוכה? ומותו של ילד קטן אחד בימינו אין בה אותן שאלות של "איפה האלוקים?" ו"איפה הצדק והיושר?"?! כל ההבדל הוא, שאת מותו של ילד אחד יכול השכל האנושי לעכל איכשהו, אבל אין הוא יכול לעכל כלל את מותם של 6 מיליונים. הבעיה היא אם-כן שלנו בלבד. אך לא, אנשים מרגישים, שכאשר הם אינם מבינים את הקב"ה, הקושיה היא עליו...

אמר פעם אחד מגדולי החסידות: "אינני רוצה להאמין בא-ל שדרכיו מובנות לי". בכך ביטא את הפער האין-סופי שקיים בין האדם לבין הבורא. מי אמר שהאדם, עם שכלו המוגבל, צריך להבין את הבורא! השאלה האמיתית אינה למה יש דברים שבהם איננו מבינים את דרכי הבורא, אלא איך ייתכן שאנו מוצאים בכל-זאת היגיון מסויים בעולם ובחיינו!

אין-סוף - מהו

תורת החסידות מסבירה בהרחבה את משמעות המושג אין-סוף, באמצעות עולם המספרים. המרחק בין 1 למיליון הוא גדול ועצום, אבל זהו מרחק גבולי. יש ל-1 חשיבות אפילו ביחס למיליון, שכן בלעדיו ייקטן המיליון ב-1. באותה מידה יש ל-1 חשיבות גם ביחס למיליארד ולביליון. אמנם חשיבות מזערית ביותר, אבל חשיבות כלשהי. מכאן, שהפער בין ה-1 לביליון הוא פער גבולי ויש יחס כלשהו ביניהם. אך לעומת האין-סוף - אין ל-1 שום חשיבות, שכן באין-סוף יש אין-סוף מספרים, ואין ה-1 מוסיף או גורע מאומה. באותה מידה אין לגבי האין-סוף שום ערך וחשיבות גם לא למיליון ולמיליארד ולביליון, כי באין-סוף יש אין-סוף ביליונים! המרחק בין הביליון לבין האין-סוף הוא עצום לאין-שיעור מהמרחק בין ה-1 לביליון. על ה-1 ועל הביליון חלים אותם כללים מתימטיים, אבל על האין-סוף אין הם חלים כלל.

כל זה ממחיש לנו מעט את משמעות המושג אין-סוף. אין-סוף הוא עולם אחר לגמרי,  שהעולם המוגבל איננו תופס לגביו כלל. על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר על הקב"ה, שאין-סופיותו אינה רק 'כמותית', אלא גם 'איכותית'. כשם שהקב"ה מופשט לגמרי מעולם החומר, כך הוא מרומם לאין-סוף גם מעולם השכל והרגש, עד ששום מושג אנושי, אפילו הנעלה ביותר, אינו חל עליו כלל. איך אמר מישהו: "על הקב"ה אי-אפשר לדבר; אפשר רק לשתוק".