מושגים נוספים בנושא
	בריאת האדם
	שתי-נפשות
	הנפש האלוקית
	דרגות בנשמות
	הנפש הבהמית
	'הנפש השכלית'
	היצר-הרע והכח המתאווה
	לרתום את הנפש הבהמית
	המאבק בין הנפשות
	חב"ד - כוחות השכל
	מידות שבלב
	חמשת דרגות הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה (נרנח"י)
	מוח שליט על הלב
	בינוני
	מהו צדיק

היום זה מאוד באופנה לדבר על "גילוי האני הפנימי". רבים חשים עצמם מתוסכלים בגלל ההכרח לעשות בחייהם דברים שאינם מתאימים תמיד עם מה שבאמת הם רוצים. באים ה'מומחים' למיניהם ומייעצים לאדם: התבונן בעצמך ומצא את הדברים המושכים באמת את ליבך, ולדברים הללו - הקדש את חייך.

תיאוריה נחמדה על-פניה: וכי מה טבעי יותר מהקדשת החיים לדברים שמעניינים אותנו באמת? אבל כשאנו רואים מה קורה לאנשים שמיישמים גישה זו, אנו מתמלאים לפעמים חלחלה. פלוני מגלה, שהוא אוהב יותר מכל - אוכל, והוא הופך לזללן-מסעדות. חבירו מוצא, שהוא נמשך יותר מכל אחר משחקי-קלפים והוא נהיה שחקן-קלפים כרוני. שלישי מרגיש, שעבורו אין כמו כדורגל, ומאז אין לו בעולמו אלא הכדור...

איפה טמונה, אם כן, הטעות בתיאוריה היפה על "גילוי האני הפנימי"?

מיהו הרוצה?

יהודי יודע-ספר יצחק למשמע התיאוריה הזאת. הרי לאדם יש יצר-טוב ומולו יצר-הרע, ותמיד צריך לדעת להבחין מהיכן באים הרצונות והמאוויים השונים. זה עצמו שהאדם רוצה משהו - עדיין אין בכך שום הוכחה שהדבר הזה הוא נכון, שהרי יתכן מאוד שמקור הרצון הזה הוא היצר-הרע. במקרה כזה חובה לדחות את הרצון הזה ולא להתמסר אליו חלילה. לא יהיה בכך שום "גילוי האני הפנימי", אלא רק מתן דרור ליצרים האפלים שבאדם...

השיטה ל"גילוי האני הפנימי" היא שונה לחלוטין. אבל לא בכך נעסוק בשורות אלה, אלא דוקא בשניות הזאת שבנפש האדם, במערכת היחסים בין שני הצדדים שבאישיותו.

הזכרנו את המושגים 'יצר-הטוב' ו'יצר-הרע'. בתורת החסידות נהוג להשתמש במושגים 'נפש-אלוקית' ו'נפש-בהמית'. ההבדל אינו רק לשוני, אלא מהותי ביותר. כשאומרים שיש לאדם שני יצרים, משתמע מכך כי האדם הינו יישות אחת, אלא שבתוכו יש יצרים שונים. לעומת זאת, כשאומרים שיש לאדם שתי נפשות, פירוש הדבר, שיש בקירבו שתי מערכות של אישיות. ולזה בדיוק מתכוונת תורת החסידות.

אתגר החיים

ל'נפש-האלוקית' יש אישיות שלימה משלה: רגשות, צורת-חשיבה, רצונות, תענוגים וכו'. וכך גם ל'נפש-הבהמית' יש רגשות והיגיון ורצון ותענוג משלה. אלה אינם רק 'יצרים', אלא שתי מערכות מושלמות של אישיות, שמנהלות ביניהן מאבק מתמיד על השליטה באדם.

אדם שאצלו ה'נפש-האלוקית' היא השלטת, הוא אדם שונה לחלוטין מזה שהניח ל'נפשו-הבהמית' להשתלט עליו, והשוני מתבטא בכל צדדי האישיות: הם אוהבים דברים שונים, חושבים אחרת זה מזה, שואפים להשיג מטרות שונות, וגם מתענגים מדברים שונים ונפרדים זה מזה. הם יכולים להיות אנשים דומים מאוד באופיים הבסיסי ובתכונות-נפשם, אך כיוון שכל אחד מהם השליט על עצמו נפש אחרת - הם התרחקו זה מזה כרחוק מזרח ממערב.

ה'נפש-הבהמית' מושכת את האדם לכיוון הגשמי והחומרי, ואילו ה'נפש האלוקית' שואפת אל האלוקי ואל הרוחני; ה'נפש-הבהמית' מעוניינת רק בטיפוח האגו האישי, בעוד שכל מעיינה של ה'נפש האלוקית' נתון לחיפוש אחר האמת, אחר האלוקות. וכל נפש מנסה לשלוט באדם ולנווט אותו לצד שלה.

ואנו, האדם הנמצא בתווך, נדרשים לבחור - וזהו האתגר הגדול של חיי אנוש!