חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ' בתמוז התש"פ, 12/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הצומות שיהפכו למועדים

מושגים נוספים בנושא
מרבים בשמחה
נח מול אברהם
הצומות שיהפכו למועדים
זכור את אשר עשה לך עמלק
המבול
השבת
גלות וגאולה
מהות התורה
האש שבוערת לעולם
בריאת האדם
מהי אמונה?
תכלית הבריאה
הבנה וביטול
חסידות עכשיו!
לא מבינים

בנוגע לארבע הצומות הקשורים בחורבן, כותב הרמב"ם משפט שמקובל להזכירו ולצטטו, אבל הוא גם מעורר פליאה רבה. וכך אומר הרמב"ם: "כל הצומות הללו עתידים ליבטל לימות המשיח; ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות יום טוב ושמחה. שנאמר, כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

אפשר להבין, שעם בוא המשיח וביטול הגלות לא יהיה עוד צורך להזכיר את החורבן וממילא יתבטלו הצומות הקשורים בו. אבל למה שייהפכו לימי ששון ושמחה ולמועדים טובים? איזו סיבה-לשמחה יש בימים אלה שמציינים את חורבן הבית וגלות ישראל?!

מוסבר על כך בתורת החסידות, שלאמיתו של דבר יש בגלות עניין נשגב ביותר, שבבוא המשיח הוא יתגלה לעין-כל, ולכן הימים המהווים ימי-ציון בהיווצרותה של הגלות יהפכו אז לימי ששון ושמחה.

נגטיב ופוזיטיב

אפשר לדמות עניין זה לנגטיב ופוזיטיב. סרט נגטיבי נראה שחור וקודר. אולם כאשר הופכים אותו לפוזיטיב מתגלה, שדוקא הנקודות השחורות והאפילות ביותר בנגטיב היו, למעשה, נקודות-אור. וכך גם בעניין הגלות: אנו חיים עכשיו במצב 'נגטיבי', שבו איננו רואים את האמת של הדברים. אולם כאשר תבוא הגאולה השלימה והמצב ה'נגטיבי' הזה 'יפותח' ויהפוך ל'פוזיטיבי' - או-אז נראה, כי דוקא הימים שציינו את החורבן, הם ימים שמציינים ששון ושמחה.

הגלות, בפשטות העניינים, היא עונש על חטאיהם של בני-ישראל. אך תורת החסידות מסבירה, שהחטאים הם רק סיבה חיצונית לעניין הגלות. 

מטרת הגלות היא, כדברי הגמרא: "לא היגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים". אין הכוונה לגרים כפשוטם של דברים (גם לא מסתבר לומר שכל הגלות הקשה והאיומה באה רק עבור מתי-מספר גרים!). 'גרים' הכוונה - ניצוצות הקדושה שמפוזרים בעולם. אלה ניצוצות גבוהים ביותר, שדוקא מפני רום-מעלתם נפלו לעמקי הקליפות. לשם כך היגלה הקב"ה את ישראל והפיצם על-פני העולם כולו, כדי שעל-ידי עבודתם בקיום התורה והמצוות יפדו ויגאלו את ניצוצות הקדושה הללו.

לא מאסר

גישה זו מסבירה גם את סדר הגלות. אילו הגלות היתה רק עונש על חטאים, היא היתה צריכה להיות קלה יותר ככל שחולפות השנים; כשם שמקובל להקל את תנאי-המאסר עם התקרב מועד השיחרור. ואילו הגלות הולכת ונהיית קורדת ואפילה וקשה יותר ככל שאנו מתקרבים לסיומה. אך אם אנו תופסים את הגלות במשמעותה הפנימית, הדבר הזה יובן. מאחר שהמטרה היא לגאול את ניצוצות הקדושה הפזורים בעולם, הרי לאחר שעבודה זו מתקדמת, ויותר ויותר ניצוצות נפדים ונגאלים, יש לנו הכוח לגאול גם את הניצוצות התפוסים בעמקי הקליפות; ולכן גובר חושך הגלות כדי שנגיע גם אל הניצוצות המצויים בתוך החושך הזה.

כיום הגלות היא דבר רע ומר שאנו מחוייבים לבקש מהקב"ה כי יוציאנו ממנה. לכן אנו מתאבלים בימים המציינים את הגלות. אולם בבוא המשיח, כשיתגלה לעין-כל מה פעלו ישראל בתקופת הגלות, אז יקויים הפסוק: "אודך ה' כי אנפת בי" - נודה לה' על שנתן לנו את הזכות לגאול את ניצוצות הקדושה הגבוהים הללו ולהפוך את העולם כולו 'משכן' לקב"ה. לכן אז יהפכו הצומות לימי ששון ושמחה ולמועדים טובים.


   

     

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)