חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקב"ה מבקש: אל תיפרדו

אחרי שבעת ימי חג הסוכות, מדוע נזקקים לעוד יום - "שמיני עצרת"? לפני הפרידה והשיבה לימי החולין, מעניק לנו הקב"ה עוד יום של שמחה גדולה, כאות אהבה לעמו ישראל.

החג האחרון של סוכות, שמיני-עצרת, מבטא במיוחד את אהבתו הגדולה של הקב"ה לעם-ישראל. השם 'עצרת' הוא מלשון עצירה ועיכוב. הקב"ה עוצר אותנו יום נוסף לחגוג ביחד, בטרם נשוב לימי החולין.

המדרש1 ממשיל זאת למלך שעשה סעודה לבניו ושמח עמם שבעה ימים, ואז הוא אומר להם: "קשה עלי פרידתכם", ומבקש שיתעכבו עוד יום ויחגגו יחד יום נוסף.

הפרידה שלנו

עניין זה מעורר שאלה בסיסית: במה מסייע החג הנוסף להתגבר על קושי הפרידה, הרי גם כך תגיע בסופו של דבר עת הפרידה? וכי כל המטרה היא לדחות את הפרידה ביום נוסף? עלינו לומר אפוא, שעל-ידי החג הנוסף אכן לא תהיה פרידה.

הדבר יובן לאור דיוק הלשון של המדרש "קשה עלי פרידתכם" - לכאורה היה צריך להיאמר "פרידתנו" ולא "פרידתכם", אלא בכך רומז לנו הקב"ה, שמצידו אין שום פירוד; הוא נשאר תמיד קשור עמנו בקשר של אהבה אין-סופית. כל האפשרות לפירוד היא "פרידתכם" - שאנחנו מפנים לו עורף ונפרדים ממנו. על כך אומר הקב"ה, ש"קשה" עליו ההיפרדות הזאת שלנו ממנו, ולכן הוא מבקש שנעשה עמו חג נוסף, שימנע את הפרידה.

אחדות פנימית

כיצד נוצרת ההיפרדות בינינו לבין הקב"ה? אומר הקב"ה: "פרידתכם" - על-ידי הפירוד שביניכם לבין עצמכם. כאשר עם-ישראל מאוחד בינו לבין עצמו, הוא קשור ומאוחד גם עם הקב"ה; אבל כאשר יש פירוד בתוך עם-ישראל, כי-אז נוצר פירוד גם עם הקב"ה.

בחג-הסוכות הודגשה האחדות. ארבעת המינים מסמלים את כל הסוגים שבעם-ישראל, המתאגדים יחד למצווה אחת2. אולם אף-על-פי שיש כאן התאחדות לאגודה אחת, בכל-זאת נשארים הבדלים - יש כאן ארבעה סוגים שונים ונבדלים, אלא שהם מתחברים יחדיו. על-כן, בתום חג-הסוכות עדיין יש חשש, שלאחר שהשפעת החג תעבור, יחזרו ארבעת הסוגים הללו וייפרדו.

רוקדים בשווה

על כך אומר הקב"ה: "קשה עלי פרידתכם", וכדי למנוע את הפירוד הוא מבקש לעשות חג נוסף, שיקבע את האחדות בצורה אמיתית ונצחית. המצווה של שמיני-עצרת היא: "פר אחד איל אחד"3 - קרבן אחד, שאין בו התחלקות של פרטים. הדבר מחדיר את ההכרה, שעם-ישראל הוא מהות אחת מאוחדת שאינה ניתנת כלל לחלוקה.

אחדות זו מתבטאת גם בשמחת החג - ביום זה מתאחדים כל חלקי העם בריקודים עם ספר-התורה. בכל השנה יש הבדלים במידת הידיעה בתורה, אבל בשמחת-תורה רוקדים כולם בשווה, ואי-אפשר להבדיל בין האיש הפשוט ללמדן הגדול. זוהי האחדות השלמה שחותמת את החגים, והיא מבטיחה שגם אחרי החגים לא תהיה חלילה "פרידתכם".

(מתוך הספר 'שלחן-שבת', מעובד על-פי ליקוטי-שיחות כרך ב, עמ' 433, מאת הרבי מליובאוויטש)

------------------

1) רש"י במדבר כט,לד. במדבר רבה ותנחומא שם.

2) מדרש רבה אמור פרשה ל,יב.

3) במדבר כט,לו.


   

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)