בשמחת-תורה של שנת תרמ"ח, כשכיבדו את הצדיק רבי שלום-דובער שניאורסון בספר-התורה הראשון של ההקפה הראשונה, אמר הרבי שעדיין אינו מוכן לכך. הוא ביקש לקרוא אליו את אחד החסידים שהיה סוכן-סחורות, וכשהגיע ביקשו לספר על שיטת עבודתו של סוכן-סחורות.

אמר החסיד: כל שיטת עבודתו של סוכן-הסחורות היא באמצעות האשראי (קנייה ומכירה בהקפה). הוא לוקח בהקפה סחורה מהעיר הגדולה ומחלקה גם-כן בהקפה לסוחרים הקטנים. וכאשר הם משלמים לו עבור הסחורה שלקחו בפעם הקודמת, הוא נותן להם בהקפה סחורה חדשה.

נענה הרבי ואמר: אם כן, זהו עניין ה'הקפות'. אחרי ש'משלמים במזומן' בעבודה של חודש אלול, ימי הסליחות, שני ימי ראש-השנה, עשרת ימי תשובה, יום-כיפור, ארבעת הימים שבין יום-כיפור לסוכות, סוכות, שמחת בית-השואבה ושמיני-עצרת - אחרי כל העבודה הזאת אפשר ללכת ל'הקפות' - לקחת ב'הקפה'...