דרשן מפורסם, שנודע ביכולתו לעורר את הקהל ולהביאו לידי דמעות של תשובה, התארח פעם בשבת-תשובה בעיירה יהודית, שתושביה לא היו יראי-שמים ביותר. בכל- זאת ביקשו ממנו לדרוש בבית-הכנסת הגדול, והמונים באו לשמוע את דרשתו.

הוא נשא דברים נלהבים, שאותם תיבל במשלים ובסיפורים מלאי מוסר-השכל. אולם הקהל נותר קפוא ומאופק, ולא נראה היה שהדרשה הזיזה משהו בלבבות.

שאלוהו אחר-כך איך הוא מסביר את תגובת הקהל. השיב הדרשן: "בדרך-כלל, יהודי מלא אהבה והתעוררות לקב"ה, ותפקידו של הדרשן הוא רק לבחור את המפתח המתאים ולפתוח את מעיין הלב. אבל כשהלב ריק - אין בכוחו של המפתח ליצור יש מאין"...