חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:28 ז' בכסליו התש"פ, 5/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הסמכות שנותנת ההלכה למומחי הביטחון

כאשר מומחה ביטחון אומר, שלדעתו אפשר לוותר על שטחים תמורת שלום, אין זו חוות-דעת ביטחונית אלא דעה פוליטית. איש הביטחון צריך להשיב אם מבחינה אסטרטגית יש במסירת שטחים לערבים סיכון בטחוני במקרה שהצד השני יבקש לתקוף.
מאמרים נוספים בנושא
מה קרה לה, לאהבת ארץ-ישראל?
"שטחים תמורת שלום" - שאלה מגמתית
הטיעון הצודק והמוסרי כנגד טענת ה"כיבוש"
התשובה שנתנה התורה לטענות הגויים
מהו באמת העימות הישראלי-ערבי?
האם מותר ליטול סיכונים ביטחוניים למען שלום?
מוטב ללמוד בדרך הקלה; למה להיכוות
הסמכות שנותנת ההלכה למומחי הביטחון
שוב 'מגעים', שוב טרור
למרות הדאגות אנחנו אופטימיים
גם בעבר היו פיגועים אבל בעבר נלחמו בהם
הנס הנמשך של קיומנו בארץ
יש יעד, יש מטרה

ההלכה ומומחי הביטחון: לשאול שאלות נכונות

באיגרת שכתב הרבי מליובאוויטש בשנת תשל"ח, ובה הוא, כביכול, תומך בוויתור על שטחים בתנאים מסויימים. אכן באיגרת זו הרבי מחדד את עמדתו בנושא זה (האיגרת במלואה מופיעה בליקוטי-שיחות כרך טו, עמ' 489).

האיגרת נכתבה במענה על השאלה, כיצד מסביר הרבי - שמתנגד למסירת שטחים ממניעים ביטחוניים - את העובדה שיש אנשי צבא שתומכים במסירת שטחים תמורת שלום. שאלה זו אקטואלית מאוד גם עכשיו, לאחר שרמטכ"לים ואלופים במיל' תומכים בהסכם עם אש"ף.

תחומי הסמכות

בתשובתו הרבי מגדיר את תחומי סמכותם המקצועית של מומחי הביטחון. כאשר מומחה ביטחון אומר, שלדעתו אפשר לוותר על שטחים תמורת שלום, אין זו חוות-דעת ביטחונית אלא דעה פוליטית. איש הביטחון צריך להתמקד בתחום סמכותו. השאלה שעלינו להציג לו - באיזו מידה נחוצים שטחים מסויימים לביטחונה של הארץ, ואם יש במסירתם לערבים משום סיכון ביטחוני, במקרה שהצד השני יבקש לתקוף. זו היא שאלה בטחונית.

על כך הרבי אומר: "כל אלה (שנודע לי, כמובן) מאנשי צבא מומחים שנשאלו - בלי יוצא מן הכלל - ענו, שכל ויתור ביהודה ושומרון והגולן, הרי זה פיקוח-נפש בלי ספק". כלומר, מבחינה ביטחונית טהורה, אין ויכוח שהשטחים הללו תורמים תרומה חיונית לביטחונה של הארץ, וכי מסירתם לערבים תהווה סיכון ביטחוני.

עכשיו נשאלת השאלה הבאה, האם מותר לנו לרצות את אויבינו, ולנסות לצמצם את איבתם כלפינו על-ידי מסירת שטחי ביטחון לידיהם? זו כבר אינה שאלה ביטחונית מקצועית. זו שאלה שנוגעת למהות הסכסוך בינינו לבין הגויים, ובאיזו מידה אנו יכולים לסמוך על 'כוונותיהם הטובות'.

בשאלה זו, דעתו של אלוף במיל' אינה בעלת-משקל יותר מדעתו של פוליטיקאי או של חנווני במכולת. לגבינו יש פסיקה ברורה של ההלכה, האוסרת זאת בנחרצות. בשולחן-ערוך (אורח-חיים סימן שכט) נפסק, שאם גויים מבקשים להיכנס לעיר הסמוכה לספר (קרי: שטח איסטרטגי) ולו כדי לקחת 'תבן וקש' בלבד, יש לצאת נגדם בכלי-זין ולחלל את השבת, מחשש "שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש לפניהם". ההלכה אינה מקבלת את הטענה, שכדאי לתת להם את ה'תבן וקש' ולהשיג שלום, אלא היא תובעת להתייצב מולם גם במחיר מלחמה, שכן על-ידי כניסתם לשטח הזה עלול להתפתח סיכון לכל הארץ, וחשש זה מכריע את הכף.

מצב תאורטי

לאחר מכן הרבי מזכיר אפשרות היפותטית: "באם ישתנה המצב באופן ניסי, ובמילא יאמרו מומחים צבאיים בהווה שמוכרח לוותר בכדי למנוע סכנת פיקוח-נפש - הרי על בית-דין לברר האין בזה דין דנכרים שצרו על עיירות ישראל... ואם ודאי אינו בדין זה - צריך לוותר על-פי שולחן-ערוך".

כלומר, אם יש שטח שאינו תורם דבר לביטחון הארץ ושאין במסירתו לערבים שום סיכון ביטחוני, ומפקדי הצבא דורשים לסגת ממנו משיקולים ביטחוניים טהורים - כי-אז צריך לוותר.

ברור שזהו דיון תאורטי. המציאות כיום הפוכה לחלוטין. הכל כבר נוכחו במשמעות האומללה של מסירת השטחים לידי הרשות הפלסטינית למשל. נפילת הטילים בעיר שדרות ובנגב המערבי ממחישים לנו להיכן יגיעו אותם טילים כאשר הערבים ישלטו בפאתי כפר-סבא, ראש-העיין, פתח-תקווה, נתב"ג וכו'.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)