מאמרים נוספים בנושא
	חיקוי הגבר מהווה השפלה לאשה
	כיצד אשה יכולה להגשים את עצמה
	נשים צריכות ללמוד תורה

חיקוי הגבר אינו הגשמת ייעודה של אשה

בהחלט צריך לתקן את מעמד האשה, להרים את קרנה ולהחזיר לה את כבודה. השאלה היא: איך.

בעולם הגדול, ובמידה מסויימת גם בארץ, עוברות התנועות הפמיניסטיות תמורות משמעותיות. פתאום התברר להן, שהמהפכה הצליחה יותר מדי ושהתינוק נשפך יחד עם המים. חוזרים לדבר על כך שהאשה המודרנית נשחקת, כורעת תחת העומס, מאבדת את השלווה הפנימית. פתאום גילו דווקא התנועות הפמיניסטיות שהאשה מוצגת בפרסומות בצורה פוגעת ומשפילה, והן החלו לתבוע לחדול מפרסומים כאלה.

לא "מטבח"

אכן, בעולם הנוצרי היתה האשה מושפלת. מעמדה היה נחות. על רקע זה צצו התנועות הפמיניסטיות השונות. אך הן הביאו השפלה מסוג אחר. לעומת זאת, ביהדות מעולם לא היתה האשה נחותה. דמותה של האשה ביהדות מעוררת כבוד והערכה, ובאמת צריך להחזיר לנשים את כבודן האמיתי - הכבוד של האשה היהודייה.

אין דבר משפיל יותר מאשר לצוות על אדם לחקות את זולתו. במקום לאפשר לו למצות את עצמו, את אישיותו וכישוריו - מורים לו לחקות מישהו אחר. והרי זה מה שעשו התנועות הפמיניסטיות: הן העמידו את המודל הגברי כמודל אידיאלי, שאותו יש לחקות. הן אמרו לאשה - אם את רוצה להיות שווה משהו, עלייך לעשות מה שגברים עושים. התנועות הללו השפילו וביזו את התפקיד הטבעי של האשה, ושלחו אותה לזירה הגברית, מתוך מגמה שכל הנשים יעשו מה שגברים עושים.

את תפקידה הטבעי של האשה הציגו כ'מטבח', כעיסוק ב'סירים' ו'מחבתות'. האידיאל נהיה - קריירה, כסף, פרסום. ברור שתעמולה אגרסיבית ומעוותת כזאת עשתה את שלה. תארו לעצמכם איך הצבא היה נראה, אילו מישהו היה הופך את אחד החילות למודל אידיאלי ומציג בעמדה נחותה את שאר החילות. אין ספק שהללו היו מרגישים מתוסכלים ונחותים, וכל המבנה הבריא של הצבא היה נשבר.

חממה בריאה

היהדות אינה רואה את האשה כחיקוי של גבר. היא רואה בכל אחד מהם 'חצי', שיוצרים ביחד שלמות. כך נאמר בתורה: "זכר ונקבה בראם... ויקרא שמם אדם" - ביחד הם אדם שלם. לגבר ולאשה תכונות (גופניות ורוחניות) שונות, והם משלימים זה את זה. הגבר נברא כשהוא מתאים יותר לתפקידים חיצוניים, ואילו האשה נבראה עם כישורים מיוחדים לענייני פנים.

תפקידה של האשה חשוב, מבחינה מסויימת, לאין-ערוך מזה של הגבר - היא מעצבת את דמותו של דור; היא בונה את הרקמה הפנימית של החברה; היא קובעת את אופיו של התא המשפחתי. אלה הם החיים עצמם, ועל כך מופקדת האשה. לצורך זה ניתנו לה כישורים מיוחדים והיא ניחנה ברגישויות מיוחדות, כדי שתוכל למלא תפקיד זה בשלמות. גבר אינו יכול לעשות זאת, משום שהקב"ה הועיד לו תפקיד אחר (מובן שיש יוצאים מן הכלל).

המבנה הנכון הוא - שהגבר ימצה את עצמו כגבר והאשה - כאשה. אין פירוש הדבר שאשה אינה יכולה ואינה צריכה לפעול גם בחוץ, כשם שאין כוונה לומר שגבר אינו צריך לעזור בבית. השאלה היא, מהו התפקיד המרכזי. עובדה שנשים דתיות וחרדיות לומדות, עובדות ועוסקות בפעילות ציבורית, אבל הן משתדלות לזכור, ששליחותן המרכזית היא לבנות משפחה בריאה, חממה לגידול הדור הבא של העם היהודי.