בכל אחד משלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) היו מביאים קרבנות בבית המקדש. מי שלא הביא קרבן בחג הראשון של פסח או סוכות, יכול להביאם בימים הבאים, עד היום האחרון של חג הפסח או חג הסוכות. חג השבועות נחוג רק יום אחד. לשם כך נועדו "ימי התשלומים" של חג השבועות, בין הימים ז' בסיון (למחרת חג השבועות) ועד י"ב בסיון, שניתן להשלים בהם את הקרבת קרבנות חג השבועות.

אדמו"ר ה'צמח-צדק' (השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד) שאל את סבו, רבנו הזקן: "מהו עניינם של ימי התשלומין שלאחר חג- השבועות?". ענה רבנו הזקן: "כאשר סוחר נוסע ליריד גדול, וקונה שם הרבה סחורה, אין הוא חוזר לביתו מיד לאחר היריד, אלא הוא שוהה כמה ימים ואורז היטב את סחורתו, שלא תיגנב ולא תאבד במשך הנסיעה הארוכה הביתה. ואף כאן: בזמן מתן-תורה ודאי קנה כל אחד קצת 'סחורה' משפע הגילויים של החג. לכן יש צורך להיות כמה ימים אחרי החג, כדי לארוז היטב 'סחורה' זו, שלא תאבד בטרדת הזמן" (ספר השיחות תרצ"ו עמ' 285).