מאמרים נוספים בנושא
	משמעותה של זכות הבחירה
	לא מספיק להיות "יהודי בלב"
	איכות החיים היהודית
	אז מה עושים בשבת?
	תשובה עושים באהבה
	לבקש ולקבל שנה טובה

אין זכות בחירה; יש רק יכולת בחירה

עקרון הבחירה החופשית הוא אחד מיסודות היהדות. יסוד זה אומר, שמעשיו של האדם הם תוצר של בחירתו האישית ואינם תולדה של כפייה חיצונית כלשהי. אולם רבים מערבים שני מושגים ומגיעים לטעות בסיסית בהבנת הדברים. הללו אומרים: אם יש בחירה, זכותי לבחור בדרך שאני רוצה, כשם שזכותך לבחור בדרך התורה.

הבלבול כאן הוא בין זכות הבחירה ליכולת הבחירה. זכות בחירה פירושה - שאתה רשאי לבחור בכל דרך שעולה על רוחך. אין שום דבר מוחלט, אין שום אמת כוללת, ואתה חופשי לבחור בדרך הנראית לך. לעומת זאת, יכולת בחירה פירושה - יש דרך אמיתית, יש דרך שבה עליך ללכת, אלא שאין מכריחים אותך בפועל ללכת בה, ונותנים לך יכולת (לא זכות ולא רשות!) ללכת בדרך אחרת, אבל יום אחד יגיע החשבון...

יש אמת מוחלטת

לאור זאת ברור, שביהדות אין 'זכות בחירה'. אין לשום יהודי זכות לבחור בדרך אחרת. להפך, מוטלת עליו חובה ללכת בדרך היהדות, שהיא דרך התורה והמצוות. החובה הזאת אינה תלויה ברצונו. בתוקף היותו יהודי, חלות עליו כל החובות של היהדות, וזו האמת האחת והיחידה שאמורה להנחות את חייו.

עם זאת, יש בחירה. משמעותה של הבחירה היא, שהקב"ה נותן לאדם יכולת (מעשית, טכנית) להמרות את רצונו. הקב"ה מאפשר לאדם לטעות ולנטות מדרך האמת. אין הוא מאלץ אותו בכוח לחזור אל הדרך הישרה, אלא הוא מצפה שהאדם יבחר מעצמו ללכת בה. זוהי הבחירה - יכולת, אפשרות, אך לא רשות.

תיאור כזה של הבחירה פותח את פרשת השבוע. הקב"ה אומר: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". הוא מציב לפנינו שתי דרכים. האחת - דרך הברכה: "אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם"; השנייה - דרך הקללה: "אם לא תשמעו". הקב"ה מגדיר במפורש את מהותה של כל דרך, וגם מודיע לאן כל אחת מוליכה. ועם זאת, אין הוא מאלץ אותנו בכוח ללכת בדרך הברכה, אלא מבקש, ממליץ, מציע: "ובחרת בחיים".

לא בידי שמים

חשיבותה של הבחירה היא עצומה. רק הודות לה יש מקום לשכר ולעונש. אם מעשי האדם היו מוכתבים מגורמים חיצוניים שונים, לא היה מקום להענקת שכר על מעשים טובים, ולמתן עונש על מעשים שליליים. ביסודו של מושג השכר והעונש (שהוא מעיקרי היהדות) טמונה ההכרה בבחירה החופשית. לכן מגיע לאדם שכר על שבחר מרצונו בדרך הטוב, ולכן הוא ראוי לעונש כאשר בחר ברע.

אולם הבחירה חשובה לא רק למען השכר והעונש, אלא לעצם תכלית הבריאה. לכן האדם הוא היצור היחיד בעולם כולו שהוא בעל בחירה (גם לעומת מלאכי מרום, שאינם בעלי בחירה!). הואיל ותפקידו של האדם להשכין את השכינה למטה, בעולם- הזה, ולמלא את הייעוד "להיות לו יתברך דירה בתחתונים" - לכן ניתנה לו יכולת הבחירה. הודות לכך נזקפים מעשי האדם לעצמו ולא לקב"ה, כביכול.

לכן, "הכול בידי שמים חוץ מיראת-שמים". אם גם יראת-שמים היא בידי שמים, לא הייתה יכולה להיות "דירה בתחתונים", שכן אז פירוש הדבר היה, שהקב"ה הוא זה שלומד תורה והוא זה שמקיים מצוות. אבל כאשר הדברים הללו אינם בידי שמים, אלא נתונים לבחירתו של האדם, כי-אז, כשיהודי מחליט ללמוד תורה ולקיים מצוות, זוהי פעולה של העולם-הזה התחתון, שמחליט מעצמו להתקדש ולהיות כלי לקדושת ה'.

הכדור אפוא בידינו. עלינו רק להכניסו לשער הנכון, ל"זה השער לה'"!