המשיח בא בהיסח-הדעת |
|
|
איך מתיישב העיסוק האינטנסיבי בגאולה עם המאמר "אין בן-דוד בא אלא בהיסח-הדעת"?
|
|
זו דוגמה טובה ל'קושיות' שנובעות מבורות נפוצה. קודם-כול, אין בנמצא מאמר בנוסח הנ"ל. יש מאמר (סנהדרין צז,א): "אין בן-דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה". כמו-כן נאמר (שם): "ג' באין בהיסח-הדעת; אלו הן: משיח, מציאה ועקרב". זו קביעת עובדה, שהגאולה תבוא פתאום, מבלי שנדע מראש מתי בדיוק תבוא.
הכוונה הפשוטה במאמר זה היא, שלא נדע מתי תבוא הגאולה. כשם שאי-אפשר לדעת מראש מתי תימצא מציאה ומתי יעקוץ עקרב, כך תבוא הגאולה בהפתעה. אנחנו צריכים להתפלל על הגאולה, לייחל לבואה ולחשוב עליה כל היום ("לישועתך קיווינו כל היום"), אבל לא נדע מתי יבוא המשיח בפועל, כי הדבר יקרה במפתיע.
חלילה אפוא להסיח דעת מהגאולה. אדרבה, זהו הביטוי האמיתי והשלם של האמונה בביאת המשיח. מי שבכל-זאת חושש שמא הציפייה לא תאפשר לו להיות ב'היסח-הדעת' לקראת ביאת המשיח - תנוח דעתו, שכן ככל שיצפה ויתכונן, עדיין יעמוד מופתע ומשתאה מול עוצמת ההתגלות האלוקית בביאת המשיח ובגאולה האמיתית והשלמה. |
|
|
|
|
|
|