תשובה: השינויים מדין התלמוד: בברכה שלישית של תפילת העמידה ('שמונה-עשרה'), במקום לסיים "הא-ל הקדוש", מסיימים "המלך הקדוש' (וכך אומרים בליל שבת, בתוך ברכת 'מעין שבע'). בברכת 'השיבה שופטינו' במקום לסיים "מלך, אוהב צדקה ומשפט", מסיימים "המלך המשפט". כי בימים האלה הקב"ה מראה את מלכותו בגלוי, בבואו לשפוט את העולם.

מי שטעה ואמר כרגיל, אם נזכר מיד, אומר מיד "המלך הקדוש" או 'המלך המשפט'. אם נזכר לאחר שיעור זמן אמירת שלוש המילים "שלום עליך, רבי", או שכבר התחיל את הברכה הבאה – אם טעה ב'הא-ל הקדוש', צריך לחזור ולהתחיל מראש התפילה. אם טעה ב'השיבה שופטינו' ימשיך בתפילתו כרגיל (ואחר שסיים, טוב שיתפלל שוב כראוי, כ'תפילת נדבה' ואין צריך לחדש בה דבר. את תפילת הנדבה מתפללים - בשחרית - אחרי אמירת תחנון ו'אשרי' שלאחריו, ובמנחה או ערבית - טוב שיאמר אחרי התפילה (שוב) 'אשרי' (כקריאת פסוקים ולא כחובה), ואחר-כך יתפלל את תפילת הנדבה)).

הוספות מתקנת הגאונים: בברכה ראשונה של תפילת העמידה – "זכרנו לחיים"; בברכה שנייה – "מי כמוך"; בברכת 'מודים' – "וכתוב", ובברכת 'שים שלום' – "ובספר חיים". יש הנוהגים להוסיף את האות ה' ל'עושה שלום' שבסיום תפילת העמידה ולומר "עושה השלום" (וכך נוהגים בחב"ד). אם שכח לאומרם, ונזכר לאחר שאמר את שם ה' שבחתימת הברכה – אינו חוזר.

הוספות מאוחרות יותר: בין 'ישתבח' לקדיש אומרים "שיר המעלות ממעמקים". ב'תחנון' אומרים, בשחרית ובמנחה, "אבינו מלכנו" (הארוך).

באמירת קדיש, מסיימים "עושה השלום" (במקום "עושה שלום")

זאת, כמובן, נוסף על אמירת ה'סליחות' בהשכמה, כנהוג ברוב קהילות ישראל (למנהג חב"ד אין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה אלא בצום גדליה בלבד, כ'תענית ציבור').