חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 כ"ח בתשרי התשע"ח, 18/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הרבי על העלייה לקברו של רשב"י

הרבי ייקר מאוד את השהייה במירון בל"ג בעומר ועודד חסידים ותלמידים לעשות כן * על מנהג התספורת (חלאקה) בל"ג בעומר במירון, על פעילות להפצת היהדות עם העולים הרבים לקבר, על שיחות של הרבי שהועברו בשידור ישיר למירון ועוד.
מאמרים נוספים בנושא
מצוות 'ספירת העומר'
דיני ומנהגי חב"ד בספירת העומר
מנהגי אבלות בימי ה'ספירה'
ל"ג בעומר
עד מתי נוהגים אבלות ד'ימי הספירה'?
האיש שגילה את הסודות
דיני 'ספירת העומר'
הילולא דרשב"י - במבט חסידי
מדורה של שקדים ורימונים
הרבי על העלייה לקברו של רשב"י
תהלוכת ל"ג בעומר
לקט הוראות הרבי לתהלוכות וכינוסי ל"ג בעומר

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ התבטא (לקוטי-דיבורים כרך ג תקיז,ב), שבארץ-הקודש אומרים: מירון הוא אוהל שמח כו' רשב"י הוא רבי שמח. בקשר לזה הוסיף ואמר הרבי:

ולהעיר מטור-אורח-חיים סימן תכח: לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג בעומר וסימן פל"ג ח"י פירוש: פורים ל"ג ח"י באייר. וראה 'לקוטי לוי-יצחק' אגרות עמ' תד. 

מנהג יהודי צפת

במשך השנים התייחס הרבי פעמים רבות למירון ולעלייה לשם בסמיכות לל"ג בעומר. בשנת תש"נ שהתה בבית חיינו קבוצת אורחים מצפת. בשיחת שבת-קודש פרשת אמור (ערב ל"ג בעומר) אמר הרבי בין השאר (ספר-השיחות תש"נ, כרך ב עמ' 460):

ידוע (ראה ספר 'בין פסח לשבועות' (להרב צבי שי' כהן) פי"ח סי"ח. וש"נ), שגם בדורות שלפנינו (ובוודאי נוהגים כן עד היום הזה) נהגו ודייקו יהודי צפת עיה"ק - הדרים בסמיכות מקום למירון (נוסף על אלה הבאים ממקומות יישוב רחוקים (וגם הם היו נוהגים להתאסף בצפת ומשם היו עולים כולם יחדיו למירון) - לעלות ולהשתטח על ציונו של רשב"י ביום ל"ג בעומר, ומתחיל מליל ל"ג בעומר שבו נוהגים להדליק מדורות של אש (בזמן שניכר האור דמדורת האש - בלילה דווקא) לכבודו של רשב"י (שהאיר את העולם על-ידי הגילוי אור דפנימיות התורה (פרטי הטעמים דמנהג ההדלקה - ראה ספר 'בין פסח לשבועות' פי"ח סט"ו-יז. וש"נ)).

ויתירה מזה, שכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע (כבשנה זו - תש"נ), מקדימים לעלות למירון מערב שבת, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם (ראה 'שער הכוונות' עניין ספירת-העומר (דרוש י"א. ועד"ז בפע"ח שער ספה"ע פ"ז): "אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם... ביום ל"ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם ג' ימים כו'"), ושוחטים כבשים בשביל סעודות השבת, שכל שבת מצווה לענגו בבשר שמן (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"ב), ועד"ז בנוגע לשאר צורכי השבת - כך, שחוגגים את יום השבת-קודש עצמו מתוך שמחה יתירה הקשורה עם שמחת ההילולא של רשב"י (נוסף על הסעודות של שמחה שעושים בל"ג בעומר מצד עצמו)...

"אמרו ניגון וצאו בריקוד"

בל"ג בעומר תשט"ו נערכה גזיזת שערות אצל בנו של הרה"ת ר' שלום לברטוב. תחילה כיבדו את הרבי ב"ראשית הגז", ואחר-כך אמר ('תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשט"ו כרך י"ד עמ' 67):

בארץ ישראל נוהגים (ראה ספר 'הילולא דרשב"י' עמ' פב ואילך) לערוך את גזיזת השערות הראשונות לילדים בני שלוש שנים - בל"ג בעומר, יום ההילולא דרשב"י, על הציון שלו במירון, וקוראים לילדים אלה "חתנים דרשב"י" (שם).

אחרי שאיחל לילד שיגדל להיות חסיד של רשב"י, חסיד ירא-שמים ולמדן בהתאם לעניינו של רשב"י, שגילה נסתר התורה וגם קישר נסתר דתורה עם נגלה דתורה - אמר:

בארץ-ישראל נוהגים שלאחרי גזיזת השערות, יוצאים בריקוד עם הילד. [וסיים:] אמרו ניגון וצאו בריקוד.

"לפלא שאין נזכר"...

באחת האיגרות להנהלת צעירי-אגודת-חב"ד בירושלים (מיום ח' באייר תשי"ז - אגרות-קודש כרך טו עמ' קכ) כותב הרבי:

מאשר הנני קבלת מכתבם מכ"ט ניסן עם המצורף אליו ולפלא שאין נזכר על דבר הכנות לניצול יום הל"ג בעומר, הן בהנוגע לביקור בכפר מירון והעיקר לפעולות על אתר בירושלים ת"ו ככל האפשרי. וכותב הנני "ובעיקר", אף שאמרו "אל תהי יושב ושוקל מצותיה של תורה" - כיוון שמספר הנשארים בירושלים ת"ו רב יותר מאלה הנוסעים למירון, ובטח ימלאו במכתבם הבא.

פעולות בקרב חיילי צה"ל

בשנת תשל"ד התעוררה בעיה מסויימת, במיוחד בשל העובדה של"ג בעומר חל בערב שבת-קודש. בפסח שני נתקבלה הוראת הרבי (ראה 'מקדש מלך' כרך ג' עמ' 13):

בל"ג בעומר יעשו את כל הפעולות כרגיל, במירון, ואצל קברו של רבי שמעון הצדיק, וכן ישתדלו לעשות פעולות בקרב חיילי צה"ל, ויזהרו מאוד שלא לגרום ח"ו לחילול שבת.

שידור ישיר למירון

בכמה הזדמנויות הועברו דברי הרבי בשידור חי למירון. זכר לדבר בקטע יומן שהתפרסם בשעתו במדור זה ('התקשרות' גיליון דש עמ' 11): בשנת תשל"ו חל ל"ג בעומר ביום שלישי. בכל-זאת אורגנה תהלוכה גדולה בחצר הרבי. רשמית לא הודיע הרבי על השתתפותו, אך היו שניחשו שכך יהיה, בפרט עם הדלפת הידיעה לפיה ביקש הרבי שיכינו קשר טלפוני עם מירון.

להלן קטע נוסף מיומנו של אחד התמימים מאותה שנה:

"שבת פרשת בהר ט"ו באייר: חשבנו שהיום תתקיים התוועדות, מצד כמה טעמים ובפרט ששבת זו היא שבת שלפני התהלוכה, אך לפועל לא התקיימה התוועדות. כל השבוע היינו עסוקים עם ה'פאראד', וב"ה נראה שאכן הוא יתקיים מאוד בהצלחה. לא יודעים ברור אבל מסתמא אדמו"ר שליט"א יצא וידבר לפני הילדים, ובפרט אחר שנודענו שביקש להכין הוק-אפ [=שידור חי] במירון ליד הציון של רשב"י...". 

הרבי מעודד הנסיעה

בלוח 'כולל חב"ד ל"ג בעומר איתא:

"בארץ הקודש ת"ו מתאספים ביום זה על ציון התנא הקדוש בכפר מירון לעורר רחמי שמים על אחינו, ובפרט מחזיקי הישוב קופת רבי מאיר בעל הנס".

בכלל, עודד הרבי את הנסיעה למירון, וכתב להנהלת כפר-חב"ד (בי"א באייר תשט"ז - אגרות-קודש כרך יג עמ' מו):

בוודאי ישתתפו גם אנשי הכפר המתאימים לזה בנסיעה למירון ביום ל"ג בעומר הבע"ל.

גם להנהלת ישיבת תומכי-תמימים בלוד כתב (ג' בסיוון תשי"ב - אגרות-קודש כרך כא עמ' קכ):

שמחתי במאוד למה שמודיעים במקצת על-כל-פנים בעניין הנסיעה למירון בל"ג בעומר, ובטח ימלאו הנוסעים במכתבים מפורטים.

"השייכים לזה צריכים לסדר נסיעה למירון"

בכ"ו באייר תשי"ז (אגרות-קודש כרך טו עמ' קעב) כותב הרבי לגה"ח הרב שמואל-אלעזר שיחי' הלפרין:

מובן שנכון עשו במה שהרשו לתלמידים לנסוע למירון ביום הבהיר ל"ג בעומר, ומכמה טעמים, וגם על כגון דא נאמר עת לעשות לה' וגו.

ולא זו בלבד, אלא שהרבי אף ביקש להשתתף בהוצאות הנסיעה - כמובא במכתבו לצעירי-אגודת-חב"ד בירושלים (מיום י"א באייר תשט"ז - אגרות-קודש כרך יג עמ' נ):

מזה מובן גם כן המענה על שאלתם בהנוגע לל"ג בעומר, אשר פשוט ופשיטא שהשייכים לזה צריכים לסדר נסיעה למירון, ובלי נדר אשתתף במידה מסויימת בהוצאות הכרוכות בהעניין...

קודם לכן הקדים הרבי וכתב:

ככל שמתקרב רגע הגאולה האמיתית והתחלתה, הרי כל רגע ורגע יקר ומתגדל ערכו ונעשה יקר ויקר עוד יותר, כיוון שצריך למהר להיכון לביאת מר הוא מלכא משיחא, ולכן צריך לנצלו ככל האפשרי, והאריכות בדבר הפשוט למותר.

התוועדויות בדברי חסידות והתעוררות

"...ואלו הנשארים בכפר (או בשבת שלפני ל"ג בעומר - גם הנ"ל [=שכן נוסעים למירון] - ובסמיכות לל"ג בעומר) ימשיכו גם-כן שמחה זו בכפר-חב"ד על-ידי התוועדויות בדברי חסידות ובדברי התעוררות ומהם התוועדות גם נשי ובנות חב"ד, ד' עליהן תחיינה" - כותב הרבי להנהלת כפר-חב"ד (אגרות-קודש כרך יג עמ' מו).

ובדומה לזה, להנהלת צא"ח בירושלים (שם עמ' נ):

...ואלו שמאיזה סיבות נכונות לא יוכלו לנסוע, בוודאי יארגנו דבר המתאים והתוועדות בירושלים ת"ו, ויתאימו הפעולות עם כל הסניפים והחברים ותהיה בהצלחה. ואחכה לבשורות טובות ומפורטות בכל האמור.

"לא הכמות עיקר, אלא האיכות"

כשעורר המשפיע הרה"ח ר' שלמה-חיים קסלמן (בשנת תשט"ו) את שאלת הנסיעה למירון נענה באיגרת מהרבי (אגרות-קודש כרך יא עמ' סא):

בהנוגע לשאלת הנסיעה למירון בל"ג בעומר, הנה כיוון שנהגו בכגון דא בשנים שעברו, אין כדאי לבטל העניין ולתת מקום ללמוד פירושים בזה, ומהם פירושים שאינם רצויים, אבל לאידך גיסא, אין מההכרח שתיסע כל הישיבה וכל הר"מ והר"י וכו' [=הרמים והראשי-ישיבה]. פלא שכותב שיבטלו שבוע שלם מן כל הלימודים כי הרי בכגון דא לא הכמות עיקר אלא האיכות.

דרישת-שלום ממירון

בשנת תש"ל שיגר הרבי איגרת (נושאת תאריך "מחרת ל"ג בעומר") להרה"ח ר' חיים-יהודה פלדי  (אגרות-קודש כרך כו עמ' קלה) וכתב שם: "בקשתי, כשמסרתי כמה דברים על-ידי הטלפון, לברר גם אודות מר ושלומו, ועל אתר אמרו לי שהשתתף בשמחתו של הרשב"י ביום שמחתו במירון"...

תספורת ראשונה - במירון

בא' באלול תשכ"ב (אגרות קודש כרך כב עמ' שיא) כותב הרבי:

בנוגע לתספורת דשלוש שנים כשיום הולדת הוא בראש-השנה, על-פי מה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, משמע שאין לגזוז השערות קודם מלאת שלוש שנים, ולכן יש לעשות הנ"ל לאחרי ראש-השנה ובסמיכות לראש-השנה. ומובן שבארץ-הקודש ת"ו שנתפשט המנהג לעשות התספורת במירון - באם אפשר גם בהנ"ל יש לעשות כן.

ושוב בשורת מכתבים ממליץ הרבי על עשיית תספורת בל"ג בעומר במירון. כך כותב הרבי בכ"א באייר תשי"ד להגה"ח הרב יוסף גולדברג, ראש ישיבת תומכי-תמימים בברינואה צרפת (אגרות-קודש, כרך ט עמ' נח):

ולהודעתו אשר ביום ג' אייר נמלאו לו שלוש שנים לבנם יצחק שי', הנה יהי רצון מהשם יתברך שהוא וזוגתו שיחיו יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך בריאות הנכונה ומנוחת הנפש והגוף...

נ.ב. במה שכותב אודות עשיית התספורת, הנה כבר כתבתי דעתי בזה שאף שעל-פי תורת הנגלה יש להתיר, ועוד יותר על-פי המבואר בשערי-תשובה לאו"ח סי' תקל"א. הנה בכל זאת נשען על מנהג ישראל לעשות במירון תספורת תינוקות בל"ג בעומר וכמובא בכ"מ, והרי פשיטא שכל אלו שמסתפרים אז לא כולם נולדו ביום זה במכון, ובכל זאת מגלגלין עניין זה ליום זכאי, ויש לבארו על-פי המובא בכתבי האריז"ל ובפע"ח וכו', על אודות השייכות דנטילת שערות דווקא עם ימי הספירה, שמזה גופא מובן ההידור בתספורת בל"ג בעומר (וצ"ע קצת מהמובא באיזהו מקומן שהאריז"ל לא היה מסתפר אפילו בל"ג בעומר) לכן נראה לי שהתספורת תעשה בל"ג בעומר ויהיה בשעה טובה ומוצלחת.

"ידוע במנהג ישראל"

ועוד אנו מוצאים באיגרת מי"ג בניסן תשי"ד (אגרות-קודש, כרך ח עמ' של):

במה שכותב אודות התספורת של בנו, שיום הולדתו חל בשביעי-של-פסח, הנה אף שעל-פי מה שכתוב באחרונים יש למצוא היתר לעשות התספורת בימי הספירה, במכל שכן מחול-המועד (עיין שערי-תשובה סי' תקל"א) בכל זה כיוון שלא ראיתי נוהגין כן, ובפרט הידוע במנהג ישראל לעשות תספורת בל"ג בעומר, הנה, לדעתי, יעשה זה ביום הנ"ל ואם אפשר במירון, והוא וזוגתו יחיו יגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

 וב'שערי הלכה ומנהג' כרך ב' עמ' קכו (מכתב מכ"ט באדר שני תשי"ט):

בהנוגע לזמן גזיזת השערות, הנה כיוון שיום ההולדת חל בתחילת ימי הספירה. יש לעשות התספורת ביום הילולא דרשב"י במירון, כמשאלות לבבו לטובה בזה.

לא לדחות הרבה

בד בבד, במענה לשאלת הרה"ח ר' ירחמיאל אלפירוביץ - כותב הרבי בג' באייר תשט"ו (אגרות-קודש, כרך יא עמ' ס):

במענה על שאלתו בעניין מנהג הגזיזה (אפשערעניש) לשלוש שנים ולהביא הילד אז למירון. הנה מובא מנהג זה בכמה מספרי הספרדים ובספרי הדרוש שלהם דרושים רבים מיוחדים לשמחה זו שנקרא חלאקאה, והובא גם כן בקיצור בפרי-עץ-חיים שער ספירת-העומר פרק ז' שהאריז"ל הלך שם לגלח את בנו במשתה ובשמחה בימים ההם, ועיין גם כן באר-היטב ושערי-תשובה אורח-חיים סי' תקל"א ס"ק ב'. ונראה שאין לעשות הגזיזה קודם שימלאו שלוש שנים, ובמילא נפשטה גם שאלתו בהנוגע לבנם שי', וזאת למודעי, אשר כנראה מקומות יש שהספרדים נוהגים לעשות זה במלאת ארבע שנים - אבל כמה פעמים שמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעשות במלאת שלוש שנים...

בספרי דא"ח הנדפסים נמצא עד"ז בסי' מהרי"ד סוף ח"א ד"ה מנהג לגזוז שער הראש לבן ג' שנים.

לדחות התגלחת לכמה חודשים בשביל לעשותה בל"ג בעומר במירון - אם מנהג אה"ק ת"ו כן הוא, הנה מנהג מבטל כו'. ובאם לאו, לא נראה לי דחייה ארוכה כזו של העניין "דמחנכין אותו במצווה להניח פאות הראש" (שע"ת).

יישוב חב"די באזור מירון

בשנת תשכ"ד עלה הרעיון להקים יישוב חב"די בסביבות עיר-הקודש צפת. מר זלמן שז"ר היה מעורב בעניין זה והרבי כותב לו על כך (אגרות-קודש כרך כג עמ' כז-כח):

מובן שבכללות התלהבתי להעניין דיישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל הפרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב  שם המתאים לעולי רוסיא. ועוד זאת, שמר שלמה שי' מדנצ'יק מנצל שהותו כאן למען כפר-חב"ד הנוכחי, "ואין מערבין שמחה בשמחה". ותקוותי אשר בעתיד הלא רחוק על-כל-פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כ' בנקודה זו.

"כדאי הוא רבי שמעון"

הרה"ג ר' מאיר שיחי' שטרן, הרב של מירון סיפר לרבי ביום ה' בשבט תנש"א (במהלך חלוקת השטרות לצדקה - 'זורע צדקות מצמיח ישועות' עמ' 23) על ה'כולל' ללימוד פנימיות התורה שפועל ליד ציון הרשב"י. על כך אמר לו הרבי: שיהיה בהצלחה רבה, ו"יפוצו מעיינותיך חוצה". יש שם, מן הסתם, קופת צדקה. תכניס (את הדולר) בקופת הצדקה של הכולל, שיהיה בשעה טובה, ו"כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק".

הערה: חלק נכבד מהמופיע ברשימה זו נלקח מ'תשורה' שהו"ל משפחת חיטריק, ל"ג בעומר תשס"ג (מירון).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)