יש פרטים בנושא הגאולה, שנתפסים בעיני חלק מהציבור כפולקלור וכתיאור ילדותי למחצה, תמים ונחמד. כך למשל הסעודה הגדולה שעתידה להתקיים עבור הצדיקים, שבה יוגשו שור-הבר, הלווייתן והיין המשומר. כשאנשים מדברים על כך, הם מחייכים, כאילו הייתה זו אגדה משעשעת. אולם כאשר מתעמקים בכך מגלים, שדווקא הדברים הללו צופנים סודות עמוקים הקשורים במהות הפנימית של הגאולה.
סעודה זו נזכרת פעמים רבות בדברי חז"ל. בגמרא1 נאמר: "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לווייתן"2. במדרש3 מדובר על כך, שלקראת אותה סעודה יתנהל קרב בין ה'בהמות' (שור-הבר) ללווייתן - "בהמות נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו, ולווייתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו".
במקום אחר בגמרא4 נאמר, שבתום הסעודה, כשיגיעו הצדיקים לברכת-המזון, יועבר הכוס מצדיק לצדיק, וכל אחד מהם יטען שאין הוא ראוי לברך, עד שיגיעו לדוד המלך והוא יברך. מדוע יחששו האבות, משה רבנו וכו' לברך? מוסבר על כך5, שפחדם נובע מכך שהיין שבכוס הוא "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית6", וכל אחד מהם ימצא בעצמו פגם שמונע אותו מלברך על יין נעלה זה.
סעודה גשמית
בראש ובראשונה חשוב להבהיר, שאי-אפשר לפרש עניינים אלה רק כמשל לסודות נעלים. בספרים המבארים את עניינה הרוחני של סעודה זו מודגש, שזו אכן תהיה סעודה גשמית, עם בשר לווייתן, שור-הבר והיין המשומר. כך כותב המהרש"א7: "דע, כי יש לנו להאמין בכל הדברים האלו בפשטן, ואף שהמפרשים האריכו בדרוש הזה לפי כוונתם... אין הדברים יוצאין ממשמען"8.
עם זאת ברור, שאין מדובר בלווייתן ובשור-הבר המוכרים לנו. מדברי הגמרא1 עולה, שמלווייתן זה נבראו שני פרטים בלבד, זכר ונקבה, ואף הם לא נשארו חיים, אלא הקב"ה "סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד-לבוא". כך גם שור-הבר - "סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד-לבוא". גם על היין המשומר נאמר הפסוק - "עין לא ראתה6". מדובר אפוא במציאויות שאכן קיימות בעולם, אלא שכיום איננו מכירים את מהותן, והן יתגלו בבוא שעתן.
יין המשומר
בתורת החסידות9 מבואר, שסעודת הלווייתן, שור-הבר והיין המשומר, תהווה ביטוי לכל העבודה שנעשתה על-ידי עם-ישראל בתקופת הגלות. הלווייתן, שחי בים, מסמל את העולמות הרוחניים, הנסתרים, ששרויים בתוך הגילוי האלוקי האין-סופי. שור-הבר, שחי על-פני היבשה, מסמל את העולם-הזה התחתון, הגלוי לעינינו.
בדרך זו מייצגים השניים את שני ההיבטים המרכזיים בעבודת-ה' - הפעולות הרוחניות שנעשות בעולמות העליונים על-ידי עבודת האדם, והקדושה והזיכוך שיוצר האדם בתוך המציאות הגשמית בעולם-הזה.
יש צדיקים שעבודתם היא בבחינת 'לווייתן' - הם מתרכזים בעיקר בחתירה למדרגות רוחניות נעלות, ופחות בהורדת הקדושה לתוך העולם-הזה. דוגמה לכך היה רבי שמעון בר-יוחאי בשלוש-עשרה השנים שישב במערה, כאשר כמעט לא היה לו עסק עם העולם הגשמי, וכל עבודתו הייתה במישור הרוחני, ובתחום זה אכן הגיע לדרגות עליונות ביותר. לעומתם, יש צדיקים שעוסקים בעיקר בהבאת הקדושה לעולם-הזה. הם אמנם מגיעים לדרגות רוחניות נמוכות יותר, אך מצד שני הם מקדשים את העולם ומכשירים אותו לקבל את האמת האלוקית. עבודה זו נקראת 'שור-הבר'.
שני התחומים הללו של עבודת-ה' בונים את הגאולה. כשתסתיים עבודה זו - כאשר יושלמו הפעולות הרוחניות וכשיושלם הזיכוך של העולם הגשמי - תבוא הגאולה. לכן, הביטוי לכך יהיה בסעודת שור-הבר והלווייתן, שבתוכם יתלבשו כל האורות הרוחניים הנפלאים שנוצרו על-ידי שני סוגי העבודה הללו. אכילת שור-הבר והלווייתן על-ידי הצדיקים, תהווה את שיאה ואת שלמותה של העבודה שנעשתה על-ידם.
בכך גם מוסבר, מדוע הלווייתן ישחט את שור-הבר ושור-הבר ישחט את הלווייתן. שחיטה אין פירושה הרג ואיבוד, אלא אדרבה - זוהי הבאה לשלמות, לעלייה. כשאומרים שהלווייתן ישחט את שור-הבר, פירוש הדבר, שהוא יעלה את שור-הבר לשלמותו. וכך להפך. משמעות הדבר, שבכל אחד משני התחומים הללו יש מעלה שאין בזולתו. לכן, הצדיקים שעבדו את ה' בבחינת 'לווייתן' ישתמשו במעלה המיוחדת שלהם כדי להעלות את הצדיקים שעבדו את ה' בבחינת 'שור-הבר', ולהפך.
אחרי כל זאת יינתן גילוי חדש שכמותו "עין לא ראתה" - זהו היין המשומר. יין זה רומז לסודות הכמוסים ביותר, שמעולם לא נתגלו - כשם שהיין הזה נשתמר בענביו מששת ימי בראשית ומעולם לא יצא החוצה. סודות אלה יתגלו רק לאחר השלמת כל העבודה, בזמן הגאולה, ולכן גילוי הסודות הכמוסים הללו יהווה את שיאה של הסעודה העתידה.
(מתוך הספר "ימות המשיח" בהוצאת "צעירי אגודת חב"ד - המרכז", מאת הרב מנחם ברוד)
____________
1) בבא-בתרא עה,א.
2) ובהמשך לכך נאמר: "עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לווייתן".
3) ויקרא-רבה יג,ג.
4) פסחים קיט,ב.
5) עניין זה נתבאר בדרוש ברכת הזימון שבסידור עם דא"ח (עמ' קב ואילך): "לכאורה כל המאמר הזה פלא הוא, דמשום שאברהם יצא ממנו ישמעאל, לא רצה לברך? וכי מעולם לא בירך ברכת-המזון בשביל זה?... אלא עיקר הטעם הוא, לפי שכוס זה שנתנו להם היה ביין המשומר בענביו מששת ימי בראשית". ראה שם הביאור באריכות.
6) ברכות לד,ב.
7) חידושי אגדות לב"ב עד,ב.
8) וכן אומר כ"ק אדמו"ר שליט"א (שיחת ש"פ בלק תנש"א ס"ג): "הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבוא, שבה יאכלו מבשר הלווייתן ושור-הבר וישתו יין המשומר... נוסף על העניינים הרוחניים המרומזים בזה, שנתבארו בדרושי חסידות, תהיה גם סעודה גשמית".
9) סידור עם דא"ח שם וכן בעמ' 208 ואילך. לקוטי-תורה צו ז,ב; שמיני יח ואילך ובביאור המאמר; ועוד. |