חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 כ"ח בתשרי התשע"ח, 18/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות חנוכה מקיצור שלחן ערוך

סימן קל"ט ובו כ''ו סעיפים

א. בבית שני כשמלכה מלכות יון גזרה גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצות. ופשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם. ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו את הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו את ישראל מידם. והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה עד החרבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום, בכ"ה בחדש כסליו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שמתחילין בכ"ה בכסליו ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה בשמונה הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו נקראים חנוכה, ר"ל חנו כ"ה, שביום כ"ה חנו מאויביהם. ועוד מפני שבימים אלו עשו חנוכת הבית שהצוררים טמאוהו. ולכן יש אומרים שמצוה להרבות קצת בסעודה בחנוכה. ועוד מפני שמלאכת המשכן נגמרה בימים אלו. ויש לספר לבני ביתו ענין הנסים שנעשו לאבותינו בימים אלו (ע' יוסיפון). ומ"מ לא הוי סעודה מצוה אלא אם כן אומרים בסעודה שירות ותשבחות. ומרבים בצדקה בימי חנוכה כי הם מסוגלים לתקן בהם פגמי נפשו ע"י הצדקה, וביחוד ללומדי תורה העניים להחזיקם.

 

ב. אין מתענין בימי חנוכה. אבל ביום שלפניהם וביום שלאחריהם מותרין בהספד ובתענית.

 

ג. חנוכה מותר בעשיית מלאכה. אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות שבבית דולקות ואין להקל להם. והטעם שהנשים מחמירות יותר, מפני שהגזרה היתה קשה על בנות ישראל שגזרו בתולה הנישאת תבעל להגמון תחלה. ועוד מפני שהנס נעשה ע"י אשה, בת יוחנן כהן גדול היתה יפת תואר מאד, ובקשה המלך הצורר שתשכב עמו ואמרה לו שתמלא בקשתו, והאכילתו תבשילי גבינה כדי שיצמא וישתה יין וישתכר ויישן ויירדם. וכן היה וחתכה את ראשו והביאתו לירושלים, וכראות שר צבאם כי אבד מלכם, וינוסו. ולכן קצת נוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה, זכר לנס שנעשה ע"י חלב.

 

ד. כל השמנים כשרים לנר חנוכה. ומ"מ מצוה מן המובחר ליקח שמן זית דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן זית. ואם אינו מצוי יברור שאר שמן שאורו זך ונקי או נרות של שעוה שג"כ אורן זך. ולא יהיו שנים קלועים ביחד משום דהוי כמדורה, אלא כל נר יחידי. ולא יעשה משעוה של בתי עובדי כוכבים משום דמאיס. וכן כל הפתילות כשרות לנר חנוכה, ומצוה מן המובחר ליקח צמר גפן (בוים וואל), ואינו צריך בכל לילה פתילות חדשות אלא מדליק גם בראשונות עד שיכלו.

 

ה. אם מדליק בנר של חרס, כיון שהדליק בו לילה אחד נעשה ישן ואין מדליקין בו בלילה שני משום דמאיס. ועל כן יהיה לו מנורה נאה של מיני מתכות. ומי שידו משגת יקנה מנורה של כסף להידור מצוה.

 

ו. מנהג פשוט במדינותינו כמהדרין מן המהדרין שמדליקין כל אחד ואחד מבני הבית בלילה הראשון נר אחד, ובשני, שני נרות, וכן מוסיפין עד שבליל שמיני מדליק שמונה. וצריכין ליזהר שיתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין. ולא ידליקו במקום שמדליקין נרות כל השנה, כדי שיהיה היכר שהם נרות חנוכה.

 

ז. מצות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים משום פרסומי ניסא וכך היו עושין בזמן המשנה והגמרא. ובזמן הזה שאנו דרים בין האומות מדליקין בבית שהוא דר בו. ואם יש לו חלון לרה"ר ידליקם שם. ואם לאו מדליקן אצל הפתח. ומצוה שיניחנה בטפח הסמוך לפתח משמאל, שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ונמצא שהוא מסובב במצות. ויותר טוב להניחם בחלל הפתח.

 

ח. מצווה להניחם למעלה מג' טפחים מן הקרקע, ולמטה מעשרים טפחים. ואם הניחם למעלה מי' יצא. אבל אם הניחם למעלה מעשרים אמה לא יצא, משום דלמעלה מעשרים לא שלטא עינא. ומי שהוא דר בעליה, יכול להניחם בחלון אע"פ שהוא גבוה מי' טפחים. אבל אם החלון למעלה מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים, דלא שלטא בהו עינא מההולכים ברשות הרבים, אזי טוב יותר להניחם אצל הפתח.

 

ט. הנרות יהיו בשורה אחת בשוה, לא אחד גבוה ואחד נמוך. ויהיה הפסק בין נר לנר שלא יתקרב הלהב של זה לזה ויהיה כמו מדורה. ובנרות של שעוה יהיה הפסק שלא יתחמם זה מזה ויטיף השעוה ויתקלקלו. מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי כל פתיחה עולה בשביל נר אחד. לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחר אינה עולה לפי שהיא כמדורה. נר שיש לו שתי פיות או יותר, לא ידליקו בו שנים אפילו בלילה הראשון משום דליכא היכר כמה נרות מדליקין.

 

י. זמן הדלקתן מיד בצאת הכובבים ולא יאחר. ואסור לעשות שום דבר קודם ההדלקה אפילו ללמוד, רק אם לא התפלל מעריב יתפלל תחלה ואח"כ ידליק. וקודם שידליק יקבץ כל בני ביתו לפרסומי מילתא. וצריך לתת שמן שידלקו לכל הפחות חצי שעה. ובדיעבד אם לא הדליק מיד, יכול להדליק בברכה כל זמן שבני ביתו נעורים. אבל לאחר שבני ביתו ישנים תו ליכא פרסומי ניסא, וידליק בלא ברכה. אם לא יהיה לו פנאי להדליק בלילה, יכול להקדים את עצמו ולהדליק מפלג המנחה ולמעלה, דהיינו שעה ורביעית קודם צאת הכוכבים (והיינו שעה זמנית ולפי ערך היום (ע"ל ס' ס"ט ס"ב). ובימי החנוכה שהימים קצרים, אם היום ארוך רק י' שעות על האוהר [שעון] אזי פלג המנחה הוי שעה אחת ושני מינוטין [רגעים] וחצי), ובלבד שיתן שמן כדי שיהיו דולקות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. ואם אינן דולקות כך לא קיים המצוה.

 

יא. סדר הדלקתן כפי מנהגנו: בלילה הראשון מדליק הנר שכנגד ימינו, ובלילה השני מוסיף עליו נר כנגד שמאלו, וכן בכל לילה מוסיף כנגד שמאלו. וזה שהוא מוסיף, מדליק בראשונה ופונה והולך לימינו.

 

יב. בליל ראשון מברך המדליק קודם ההדלקה שלש ברכות: להדליק, שעשה נסים, שהחיינו. ובשאר הלילות אינו מברך שהחיינו. לאחר שבירך הברכות מדליק נר אחד, ובעוד שמדליק האחרות אומר הנרות הללו וכו'. גר אומר שעשה נסים לישראל. ואם אמר לאבותינו, יצא. אונן רח"ל, אם יש אחר, ידליק האחר בברכות והוא יענה אמן. ואי ליכא אחר ידליק הוא בלא ברכות.

 

יג. קיימא לן הדלקה עושה מצוה. פירוש ההדלקה היא המצוה. ובשעת ההדלקה צריכין להיות הנרות במקומן הראוי ובשיעור הראוי, לאפוקי אם הדליקן למטה מג' טפחים או למעלה מכ' אמה ואח"כ כשהן דולקות הניחם במקומן, פסולין. וכן אם בשעת ההדלקה לא היה שמן כשיעור ואח"כ הוסיף לא מהני. וכן אם העמידן במקום שהרוח שולט ועומדין ליכבות, לא קיים המצוה וחייב להדליקן שנית אבל לא יברך. אבל אם העמידן כראוי וע"י מקרה כבו, כבר קיים המצוה, ומ"מ נוהגין שחוזר ומדליקן. ונוהגין להחמיר שלא להדליק מנר לנר אלא מדליקן מן השמש או מנר אחר.

 

יד. כל זמן מצותן דהיינו חצי שעה אסור ליהנות מאורן, ולכן נוהגין להניח אצלן את השמש שהדליקן בו, כדי שאם ישתמש אצלן ישתמש לאור השמש. וצריכין להניחו קצת למעלה מן הנרות שיהא ניכר שאינו ממנין הנרות.

 

טו. מדליקין נרות בבהכ"נ משום פרסומי ניסא ומברכין עליהן. ומניחן בכותל דרום. ומדליקין בין מנחה למעריב. ואין אדם יוצא בנרות של בהכ"נ וצריך לחזור ולהדליק בביתו. ומי שהוא אבל רח"ל לא ידליק בלילה הראשון בבהכ"נ משום דצריך לומר שהחיינו, ואבל אין לו לומר שהחיינו בצבור. אבל בביתו מברך שהחיינו.

 

טז. נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס (ע"ל סעיף ג'). ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה. וקטן שהגיע לחנוך ג"כ חייב. סומא אם יכול להשתתף עם אחד בפרוטה, מוטב, ואם יש לו אשה, היא מדלקת בשבילו, ואם אין לו אשה ויש לו דירה מיוחדת שאין לו במי להשתתף, מדליק ע"י סיוע אחר.

 

יז. בע"ש מדליקין תחלה נר חנוכה ואח"כ נר שבת, ובלבד שיהא לאחר פלג המנחה, ומתפללין תחלה מנחה. וצריך שיתן שמן כדי שידליקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, דאל"כ הוה ליה ברכה לבטלה. ואם הדליק אצל הפתח צריך ליזהר להפסיק באיזה דבר בינם לבין הדלת שלא יכבם הרוח בפתיחת ונעילת הדלת.

 

יח. במוצאי שבת מבדילין ואח"כ מדליקין נר חנוכה. ובבית הכנסת מדליקין קודם ויתן לך.

 

יט. מי שהוא אינו בביתו אלא במקום אחר, אם ידוע שאשתו מדלקת בביתו, ידליק הוא במקום שהוא בלא ברכות. וטוב אם אפשר שישמע תחלה את הברכות ממי שמדליק שם ויכוין לצאת בברכותיו ויענה אמן, ואחר כך ידליק הוא בלא ברכות. ואם אין אשתו מדלקת בביתו, וכן הבחורים באכסניא שלהן, צריכין להדליק בברכות או ישתתפו עם בעה"ב שיתנו לו איזה פרוטה שיהיה להם ג"כ חלק בשמן ופתילה, ובעה"ב יוסיף קצת שמן על השיעור בשביל השותף. אבל יש להם להדר שידליקו כל אחד בפני עצמו. ומי שהוא בעירו אלא בבית אחר, כשהגיע זמן הדלקה צריך לשוב לביתו ולהדליק.

 

כ. השמן שנשאר במנורה לאחר חנוכה וכן הפתילות, עושה להן מדורה ושורפן משום דהוקצו למצוותן ואסור ליהנות מהם אלא אם כן התנה מתחלה שאינו מקצה מה שישאר.

 

כא. כל שמונת ימי חנוכה אומרים בשמו"ע על הנסים. ואם שכח ולא אמרו, אם נזכר קודם שאמר את השם מן ברכת הטוב שמך וכו' חוזר ומתחיל על הנסים. אבל אם לא נזכר עד לאחר שאמר את השם גומר את הברכה ואינו חוזר. (ובברכת המזון, ע"ל סי' מ"ד סט"ז(.

 

כב. כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל, ואין אומרים לא תחנון, ולא אל ארך אפים, ולא למנצח, ולא צדקתך צדק. (דין הלל בבית האבל רח"ל ע' לקמן בסי' ר"ז ס"ו(.

 

כג. קורין בכל יום תלתא גברי בקרבנות הנשיאים שבפ' נשא. ביום הראשון מתחילין לכהן מן ויהי ביום כלות משה עד לחנוכת המזבח. ללוי, ויהי המקריב ביום הראשון וגו' עד מלאה קטורת. ולישראל פר אחד וגו' עד בן עמינדב. ביום השני, לכהן וללוי ביום השני וגו', ולישראל ביום השלישי וגו'. וכן בכל יום לכהן וללוי היום שעומדין בו, ולישראל היום שלאחריו. וביום השמיני לכהן וללוי ביום השמיני, ולישראל מתחילין ביום התשיעי וגומרין כל הסדר וגם בפ' בהעלותך עד כן עשה את המנורה.

 

כד. בשבת חנוכה מוציאין שני ס"ת. בראשון קורין פרשת השבוע ובשני המפטיר בשל חנוכה יומו, ומפטירין רני ושמחי. ואם יש עוד שבת אחת מפטירין בו במלכים בנרות דשלמה. בראש חדש טבת בחול מוציאין שני ס"ת. בראשון קורין תלתא גברי בשל ר"ח, ואח"כ הרביעי בס"ת השני בשל חנוכה יומו, משום דר"ח תדיר טפי וקיימא לן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ולכן מקדימין ר"ח. ואם טעו והתחילו לקרות בשל חנוכה, ואפילו עדיין לא התחילו לקרות אלא שכבר בירך העולה, אין צריכין להפסיק אלא העולה גומר קריאתו ואח"כ קוראין להנשארים בשל ר"ח. אם קראו ראשונה בשל ר"ח כראוי אלא שטעו וקראו גם את הרביעי בשל ר"ח אפילו נזכרו מיד לאחר שבירך הקורא, אם לא הוציאו רק ס"ת אחד אין צריכין לקרות יותר, אבל אם הוציאו שני ס"ת שיש כאן חשש משום פגמו של ס"ת שלא יאמרו פסול הוא, צריכין לקרות בו חמישי בשל חנוכה, ואחר החמישי יאמרו חצי קדיש.

 

כה. חל ר"ח טבת בשבת, מוציאין ג' ס"ת. בראשון קורא ששה גברי בפ' השבוע, בשני, שביעי בשל ר"ח ומתחילין וביום השבת (וע"ל סי' ע"ח ס"א וסי' ע"ט ס"א) ואומרים חצי קדיש, ובשלישי מפטיר בשל חנוכה יומו, ומפטירין רני ושמחי. ואע"ג דתדיר קודם, זהו בקריאה שקורין שניהם אבל בהפטרה שאין מפטירין אלא אחת דוחין של ר"ח וקוראין של חנוכה משום פרסומי ניסא.

 

כו. בט"ו בשבט, ר"ה לאילנות, אין אומרים בו תחנון. ונוהגין להרבות בו במיני פירות אילנות.


   
תגובות
3.
נפעם ליבי
גיל-08/12/15 20:14
2.
מעולה!!!
נתנאל בלייכר-20/05/14 15:08
1.
ממש תודה.
הלל-27/11/13 17:14

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)