בחורף ה'תשס"א נפתח ע"י אגודת חסידי חב"ד במדינות חבר-העמים "מוזיאיון" חב"ד בעיירה ליובאוויטש. לרגל הפתיחה הוציאה לאור האגודה קונטרס "ליובאוויטש" המתאר את תולדות חב"ד בעיירה זו, בעריכת חבר האגודה והספרן הראשי של ספריית אגודת חסידי חב"ד במרכז חב"ד העולמי בניו-יורק ארה"ב – הרב שלום דובער לוין.
פרקי הקונטרס:
א. יסוד העיירה ליובאוויטש
ב. ליובאוויטש בדור הראשון של חב"ד
ג. ליובאוויטש בדור השני של חב"ד
ד. ליובאוויטש בדור השלישי של חב"ד
ה. ליובאוויטש בדור הרביעי של חב"ד
ו. ליובאוויטש בדור החמישי של חב"ד
ז. ליובאוויטש בדור הששי של חב"ד
ח. ליובאוויטש בתקופתינו
להלן "פתח דבר" מהקונטרס:
העיירה ליובאוויטש נוסדה לערך לפני 500 שנים, ותמיד התקיימה בה קהלה חשובה של יהודים. אמנם המיוחד שבעיירה הזאת הוא, שבמשך 102 שנים היתה העיירה הזאת מרכזה של תנועת חב"ד העולמית.
עיירה קטנה היא "ליובאוויטש", אבל היא מפורסמת בכל העולם כולו, על ידי שתנועת חב"ד העולמית נקראת על שם העיירה "ליובאוויטש".
*
מייסד חסידות חב"ד, האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא והשלחן ערוך, למד בילדותו בעיירה ליובאוויטש. בתקופת נשיאותו התקיים מרכז תנועת חב"ד בעיירות לאזניא ולאדי (הסמוכות לליובאוויטש).
זמן קצר אחרי הסתלקותו, עם תום מלחמת נפוליון בשנת תקע"ג (1813), התיישב בעיירה ליובאוויטש - האדמו"ר השני לתנועת חב"ד (כ"ק אדמו"ר דובער מליובאוויטש, הנקרא אדמו"ר האמצעי). בנה בה דירה ובית כנסת גדול.
בעיירה ליובאוויטש התקיים מרכז תנועת חב"ד גם בתקופת האדמו"ר השלישי (כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן, בעל ה"צמח צדק"); בתקופת האדמו"ר הרביעי (כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, רבי שמואל שניאורסאהן); ובתקופת האדמו"ר החמישי (כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, רבי שלום דובער שניאורסאהן).
אלא שכרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות בהן שריפות, עד שבתי העץ היו נשרפים כליל. אחרי כל שריפה קנו עוד חלקה באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליה בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות "החצר בליובאוויטש" - בה' הידיעה.
בעת מלחמת העולם הראשונה, בתחלת שנת תרע"ו (1915), בהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, הוכרח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ובני ביתו לעזוב את ליובאוויטש; מתוך תקוה שאחרי המלחמה יוכלו לחזור לביתם בליובאוויטש.
למעשה היה זה סיום תקופת זהרה של ליובאוויטש - בתור מרכז תנועת חב"ד. בשנת תר"פ (1920) נסתלק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ברוסטוב. בשנת תרפ"א (1921) נשרף כל חצר רבותינו בעיירה ליובאוויטש. ומאז שממה העיר מלהיות מרכז תנועת חב"ד.
*
עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב נתן שי' גורארי', שליח הרבי לבופולו נ.י. לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית מוזיאון מיוחד בעיירה ליובאוויטש. במשך שנות הפעילות הזאת הירבה הרב גוארי' לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי - להביא את התוכנית לביצוע.
בשנת תנש"א, בשעה ששלח הרבי את המשלחת המיוחדת לרוסיה בנושא גאולת הספרים, מינה את ארבעת חברי המשלחת להנהלת אגודת חב"ד ברוסיה (ואח"כ במדינות חבר העמים). המשלחת נפגשה עם ממשלת רוסיה ודנו בנושא. הממשל שלח אז המלצה אל ראשות פלך סמולנסק (שאליה שייכת גם העיירה ליובאוויטש) לעזור בביצוע התוכנית.
במשך השנים הרבה להתעסק בנושא הרב נתן שי' גורארי', ובהשתדלותו נכנס לנושא הזה גם הנגיד מר אליה שי' סגל.
בשנת תשנ"ו (1996) הוא קנה חלק מחצר רבותינו בליובאוויטש למטרה הנזכרת. בשנת תשנ"ח (1998) הוא קנה חלק נוסף בחצר, ואת החלק השלישי והאחרון קנה בשנת תש"ס (2000).
מיד התחילה בניית בית המוזיאון במרכז החצר. לקראת תחלת ניסן הושלמה בניית המוזיאון, ונפתח המוזיאון לציבור.
"מוזיאון ליובאוויטש - שעל ידי אגודת חסידי חב"ד במדינות חבר העמים" מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק הכהן שי' אהרונוב, הרב שלום דובער שי' לוין והרב נתן שי' גורארי'.
הנהלת "אגודת חסידי חב"ד במדינות חבר העמים"
שלהי אדר ה'תשס"א
לקריאת הקונטרס - הקש כאן | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:45
זריחה: 5:35
